English |  עברית

 

 

הידיים היודעות, האצבעות החשות

הטיפול של מה"ג משלב בין כמה כיוונים. הוא מבוסס על הבנה מעמיקה באנטומיה, פיזיולוגיה, ביומכאניקה ובפתולוגיה, מדייק באבחנה, ובו־זמנית יצירתי, מגוּון, לא שבלוני, משתנה ומתפתח ואפילו אינטואיטיבי.
הוא נקודתי, כלומר מאתר בדיוק האפשרי את הבעיות ומטפל בהן באופן ספציפי, ובה בעת גם הוליסטי: הוא מתפרשׂ ממקום הבעיה אל אזורי גוף נוספים ואף לגוף כולו, ומתחשב לא רק בגופו של המטופל אלא גם באופיו ובמרכיבי נפשו.
 
אזור הנגיעה מתרחב מעבר לאזור הבעייתי, משום שבמקרים רבים גם אזורים רחוקים יותר ממוקד הבעיה אינם נמצאים במצב מיטבי. לפעמים נדרש טיפול במקום רחוק מאזור התלונה כדי להרגיל את הגוף לתנועה ולקבלת המגע ובעקבות זאת ניתן להתקרב בזהירות למוקד הבעיה.
 
זהו טיפול רך, זורם, נעים, זהיר, מכבד ומגיב לכאב, ויחד עם זאת יסודי ומגיע לפרטי פרטים.

כל מטפל במה"ג מתחיל את דרכו כמורה בשיעורים לקבוצות. רק לאחר מכן הוא לומד לטפל ומוסמך כמטפל, בעודו ממשיך להשתתף כתלמיד בשיעורי התנועה. מעָרַך הכשרה זה מאפשר לו לשפר את מיומנויות הטיפול, באמצעות חשיפה ליכולות ממוצעות של אנשים "רגילים" וטיפוח מתמיד של תחושות הגוף שלו־עצמו ככלי להבנת המטופל.
 
המטפל הינו בעל ידע אנטומי טוב של הגוף, יודע לזהות את כל השכבות המונחות תחת ידו: את השריר שבו הוא נוגע, את כיוון סיביו, את העצבים וכלי הדם העוברים דרכו. בעיקר עליו להבין איך כל זה מתקשר לתלונות המטופל. יתר על כן, השימוש בכפות הידיים ובאצבעות מחייב ריכוז רב למידע המתקבל דרך הסנסורים שבהן על מצב המטופל.
 

 
הטיפול מבוסס על שילוב בין מספר מרכיבים חשובים — תנועה, מגע ושיח מילולי. ואלה עקרונותיו:
שילוב בין ידע ותחושה: אצל המטפל משולב הידע התיאורטי עם מודעות גופנית ועם יכולתו לראות, להבין וגם לחוש את גוף המטופל דרך ידיו, מתוך ידיעת גופו הוא.
שיטתיות וטיפול אישי: הטיפול מבוסס על תפיסה רעיונית תיאורטית המתאימה לכל, בתוספת התייחסות אישית לכל מטופל.
תלות זמנית ככלי לעצמאות: הטיפול האישי והעוטף עשוי ליצור תלות של המטופל במטפל במשך תקופת הטיפול; מהלך הטיפול של מה"ג מכַוון להקנות עצמאות גופנית, דרך עבודה עצמית ואחריות אישית למטופל, ובכך נפתרת מאליה התלות הזמנית בצורך בטיפול.

קיימות שפע סיבות העלולות לחולל פתולוגיות, לעומת מיעוט הסימפטומים המבטאים אותן — לרשות הגוף עומדת רשימה די מוגבלת של אפשרויות תגובה וסימפטומים לביטוין. מדובר במגוון צר: כאב; נפיחות; אודם; הפרעות בתפקוד אחת המערכות או יותר. לכן, לא פשוט לאבחן את מהות הבעיה ואת מקורה על־פי הסימפטומים, כי הם עלולים להיות משותפים לבעיות אחדות או להסתעף ממקורות שונים. בירור כזה דורש עבודת בילוש מורכבת. זוהי הנחת יסוד של הטיפול בשיטת מה"ג, ומכאן היקפו הרחב של הטיפול.
 
בכל בעיה חשוב לטפל באופן מערכתי ולא רק באופן סימפטומטי, מפני שתיתכן השלכה על שאר חלקי הגוף. זוהי גישה שונה מן המקובל לעתים במערכת הרפואה. המטפל במה"ג אינו מפנה את תשומת הלב רק למקום התלונה, כפי שנהוג בביקורת שלאחר ניתוח או קיבוע, אלא מתייחס באופן כולל וענייני למצבו של המטופל במעקב ארוך טווח. העובדה שהחולה נכנס אל חדר הבדיקה על רגליו אינה מצדיקה לסמן "וי" כהצלחת הטיפול הרפואי האורטופדי. כדאי גם לבדוק אם הוא נשאר צולע, לכמה כדורים נגד כאב הוא זקוק, אם יש השלכה של הפציעה או הטיפול על איברים אחרים בגוף ואם חזר לתפקד באופן מלא בכל שטחי החיים.
 
עדיף קשר אישי המשכי, יסודי, סבלני וכולל על פני התמקצעות המפלגת את האדם לחלקי־חלקים והתמחויות שאינן מתקשרות זו עם זו, מקצועית וארגונית. דרך זו מאפשרת הבשלה של רעיונות טיפוליים, הקדשת זמן רב יחסית לכל מטופל, והתייחסות אישית הן למצבו הכללי והן למצבו בזמן הבדיקה.
 
מספר הפגישות האישיות בטיפול אינו מוגדר, והוא תלוי באדם, בבעיה, במורכבותה, בקצב ההתקדמות של המטופל, ביכולת ההבנה והיישום שלו וביכולתו של המטפל לכוון את הטיפול ולהתאימו לבעיה. כל זה נכון גם לגבי מינון המפגשים בשבוע. הכל יותאם למערכת שיקולים כוללת, ולא ייקבע מראש על־פי פרוטוקול כלשהו. טיפול יסודי אינו תהליך קצר. הוא מחייב חקר מעמיק של מקורות הבעיה ולא רק ניקוי הסימפטומים שלה, כדי שהבעיה לא תצוץ שוב לאחר היציאה מן המצב האקוטי. חלק מן הבעיות ניתנות לריפוי, לשיפור או לתחזוקה, ובחלקן השאיפה היא להאט את תהליך ההחמרה.
 
התהליך הטיפולי והלימוד  במה"ג עוסקים במוח לא פחות מאשר בשלד ובשרירים, מתוך הבנה שמערכת אורטופדית טובה תלויה בין השאר גם במערכת הנוירולוגית, המודעת והלא מודעת, כשבין שתי המערכות האלה מתקיימים יחסי גומלין.
 
הטיפולים נעשים במגע ידיים איטי ומרגיע.

אפשר להתרשם גם באמצעות צפיה בדוגמאות הטיפול שצילמנו בוידאו 

כואב, פחות כואב, לא כואב...

לאילו משלל הפתולוגיות במערכת התנועה של האדם יכולה שיטת מחשבת הגוף לעזור?
 
 
תופעות של כאב במערכת האורטופדית, דלקת סטרילית, שבר, נקע, בעיות על רקע גיל מתקדם, מתיחה, קרע שריר, דלקת באמתחת וכיו"ב, הן תולדה של התנהגות גופנית, ו/או נקודות תורפה מולדות; לעיתים הן תוצאה של חבלות, תאונות, ניתוחים (לאו דוקא על רקע אורטופדי - למשל, ניתוחים הכרוכים פתיחת בית חזה, כריתת שד), אך בעיקר, לראייתינו ולתפישתנו, הן אינדוידואליות - לא כל נקע דומה בין אדם למשנהו, כפי שכל גוף שונה, מגיב אחרת לפציעה ולהחלמה.
גם הגישה הטיפולית של מחשבת הגוף בוחנת באופן פרטני כל מטופל על שלל האינפורמציה שגופו מספק לנו - הן בתנוחה והן באופן התנועה.
מתוך כך נחקרת, נלמדת ונבנית דרך ההחלמה האישית המערבת גם את המטופל - הוא/היא לומדים להכיר את הבעיות ולמצוא להן פתרון והקלה - הן באופן פסיבי, ע"י קבלת טיפול ידני, והן בהפנמה ושינוי הרגלי תנועה/תנוחה - קטנים ככל שיהיו, באופן אקטיבי.
 
ההטבה הינה מתמשכת, מעמיקה ויסודית במהותה - הערך המוסף של השתתפות בשיעורי התנועה יחד עם הטיפול הידני מאפשרים זאת באופן המיטבי.
עבודה משולבת זו תורמת להקלה בכאבים, משפרת את יכולת ההתמודדות, מקצרת את זמן ההחלמה, ולפיכך החזרה לתפקוד יומיומי מהירה יותר.
 
כשאדם מעמיק ומכיר את גופו, מקשיב לו ויודע כיצד להפיק ממנו את המיטב ללא שחיקה וללא נזק מצטבר, הרווח הבריאותי שריר להמשך השנים.